המוזיאונים של הוותיקן

מוזיאוני הוותיקן הם מורשת של התרבות העולמית. מה שהתחיל כאוסף קטן של פסלים, עם הזמן הפך למתחם ענק עם אחד מאוספי אמנות המפורסמים ביותר בעולם. הפנים של הארמונות, בהם מוצגות יצירות אמנות, הוא מפואר ביותר.

מדי שנה במוזיאונים של וותיקן מבקרים כשישה מיליון מבקרים במגיעים לרומא. זהו אחד המקומות שחייבים לבקר לפחות פעם אחת בחיים.

מוזיאונים של וותיקן – היסטוריה

מוזיאונים בוותיקן נוסדו על ידי שני אפיפיורים במאה ה-18 – קלמנטינו השישה-עשר (1769-1774) ופיו השישי (1775-1799), שפתחו לראשונה לציבור הרחב את אוסף יצירות אמנות למטרות חינוך תרבותי של העם הפשוט.

לכן המתחם המוזיאויני הראשון נושא את שמם של מייסדיו – המוזיאון של פיו קלמנטינו (Museo Pio-Clementino). אומנם לאוספים עצמם יש היסטוריה הרבה יותר ארוכה.

כיום בוותקין ישנם 30 מוזיאונים שמתמזגים למתחם ארכיטקטוני ענק, אשר נפרש בשטח של שני ארמונות.

הקפלה הסיסטינית

על הקפלה הסיסטינית (Cappella Sistina) אנו עוד נדבר בכתבה נפרדת. כדאי לציין רק שזהו אחד אוצרות התרבות המפורסמים ביותר של הוותיקן ושל העולם כולו, אשר נמצא בשטח של המתחם המוזיאוני, לכן לבקר בו ניתן עם אותו כרטיס, איתו נכנסתם למוזיאון.

הקליקו כאן לבניית מסלול אישי

ידוע כי הקפלה הסיסטינית נבנתה בשנת 1475-1481 בתקופת שלטונו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי, ממנו היא קיבלה את שמה. כפי שכתב יוהאן וולפגנג פון גתה בספר שלו "מסע".

באיטליה": "מי שלא ראה את הקפלה הסיסטינית, לא מודעה למה האדם מסוגל"

ב-1508 האפיפיור יוליוס השני הזמין את מיכלאנג'לו לקשט את התקרה שלה בציוריו. מיכאלאנג'לו, שראה את עצמו יותר כאדריכל, מאשר כאמן, לקח על עצמו את הנטל הזה בחוסר רצון.

אך בסופו של דבר החליט לתאר את תשע סצנות מהברית הישנה, כאשר המפורסמת ביותר היא "בריאת האדם" (Creazione di Adamo), בה אלוהים יורד מן השמים כדי למסור את ניצוץ החיים לאדם.

קירות הכנסייה מכוסים בציורי קיר. ציור קיר המפורסם ביותר הוא "יום הדין האחרון" (Giudizio Universale) נמצא על הקיר עם המזבח, שנוצר גם הוא על ידי מיכלאנג'לו. באופן כללי, כל המתחם המוזיאוני הוא מקום מעניין ביותר ובהחלט שווה לבקר בו. כל האולמות והמסדרונות שלו מקושטים בשיש, ציורי קיר ויצירות מופת מופלאות.

מוזיאונים של וותיקן ואוספיהם

לא כדאי לכם לנסות לראות את כל המתחם בבת אחת (מוזיאונים של וותיקן – זהו מסע של יותר מ-4.5 ק"מ!), מומלץ להתמקד בדברים ספציפיים שמעניינים אותכם, אחרת יש סיכוי שתפספסו משהו חשוב. תוודאו גם שישאר לכם מספיק זמן וכוח לסיור בקפלה הסיסטנית ובאולמות של רפאל (Stanze di Rafaello) שנמצאים בסוף המסלול.

על מנת לווסת טוב יותר את הזרם של תיירים, המוזיאונים של וותיקן מציעים 4 סוגי סיורים. הסיורים שונים זה מזה בתוכן ובזמן ויכולים לקחת בין 1.5 ל-5 שעות – תקחו את זה בשחבון בעת בחירת הסיור כדי שלא תתעייפו יתר על המידה. היעד הסופי של כל הסיורים היא הקפלה הסיסטינית.

מוזיאונים של וותיקן: ארבעה מוזיאונים עם אוסף גדול של אמנות מתקופת יוון ורומא העתיקות – זהו אחד המקומות הכי המרשימים. הפסלים המפורסמים ביותר הם פסל לאוקואון, אפולו ואפרודיטה שבמוזיאון ע"ש פיו וקלמנטינו – הליבה של המתחם המוזיאוני. רוב הפסלים נתגלו ברומא או בסביבתה.

כדאי לציין במיוחד את אפוקסיומן (Apoxyomenos), העותק עשוי משיש של פסל ברונזה של ליסיפוס. הוא נתגלה בטראסטוורה בשנת 1849 ומיד זכה לתהילה עולמית. הפסל מתאר אתלט שמנקה את גופו מלכלוך באמצעות מגרד. עלה התאנה הוסף מאוחר יותר, מאחר שבאומנות העתיקה לא הייתה צנזורה.

יצירות מופת במוזיאונים של וותיקן

במוזיאונים של וותיקן נמצאות יצירות מופת רבות, בין היתר אפולו בלוודרה, עותק רומאי נוסף מיציריתו של הפסל היווני לאוכארס. פסל של אפולו עם ידו המושטת נחשב לאידיאל היופי האסתטי.

פסל מפורסם נוסף הוא פסל של לאוקואון, שנתגלה בשנת 1506 בעת עבודות ארכיאולוגיות, בהן השתתפו גם מיכלאנג'לו וג'וליאנו סנגלו. סנגלו הגיע במיוחד לפי הזמנתו של האפיפיור כדי להעריך את הממצאים, אשר על פי תיאור היו דומים לאלו שתוארו ע"י פליניוס.

קבוצת לאוקואון

קבוצת לאוקואון נוצרה בשנת 30 לפנה"ס על ידי שלושה פסלים מרודוס שכנראה העתיקו את המקור ממאה השנייה לפנה"ס. היא מתארת סצנה אגדית מספר אינאיס: הכהן הטוריאיני בשם לאוקואון ושני בניו נלחמים בשני נחשי ים.

הסצנה הזאת מייצגת את נקמתה של אתנה על כך שלאוקואון – הכהן של אפולו – ניסה להסתתר בתוך הסוס כדי להיכנס לטרויה ולהזהיר את תושביה.

בואו לבנות יחד איתי את המסלול שלכם

גילוי לאוקואון היא נקודה חושבה ביותר בהיסטוריה של אומנות, אשר השפיעה על דורות שלמים של אמנים כגון:

• מיכאלנג'לו;
• טיציאן;
• אל גרקו;
• אנדראה סרטו.

למשל, מיכלאנג'לו מאוד התרשם מעיצוב כה מפורט של הגוף הגברי. רבים מיצירותיו הבאות, כגון:

• מתיו הקדוש (San Matteo),
• העבד המרדן (Schiavo ribelle)
• והעבד הגוסס (Schiavo morente) נוצרו תחת השפעה מפסל של הלאוקואון.

מלך צרפת בשנת 1540 הזמין את העותק של לאוקואון עשוי מברונזה בשביל הארמון המלכותי שלו.

כמו כן, ניתן לומר שמהפסל הזה מתחילה היסטוריה של ביקורת באמנות, וספציפית ספרו של גוטהולד אפרים לסינג בשנת 1766, בו הוא טוען שבלתי אפשרי להשוות אמנות ויזואלית לשירה במשמעותן המודרנית. בתקופת הכיבוש של איטליה ע"י נפוליאון, בשנת 1799 הפסל הועבר ללובר.

לאחר נפילתו של נפוליאון ב-1815, תחת הנהגתו של אנטוניו קאנובה (שהרבה פעמים גילם את הקיסר הצרפתי ביצירותיו), הוא הוחזר לוותיקן ושוחזר. רק ב-1906, שוחזרה ידו הימנית של לאוקואון, אשר נאבדה בשנות ה-60.

במהלך הסיור במוזיאון של פיו קלמנטינו בוודאי תתרשמו מיופיו של אולם המוזות (Sala delle Muse), המקושט בציורי קיר מסוף המאה ה-18, אשר מתארים את אפולו והמוזות – עבודתו של טומאזו קונקה.

האולם, שנפתח לציבור הרחב בשנת 1784, היה מיועד להציג סדרה של פסלים שנמצאו בוילת קסיו (villa di Cassio) שבטיבולי (Tivoli). מדובר במספר פסלים של מוזות, מנהיגם אפולו, אתנה, הרמס ודמויות של כמה אנשים פשוטים.

בחצרו של בלוודרה (Cortile di Belvedere) נמצא פסל מפורסם נוסף בשם טורסו בלוודרה (Torso del Belvedere), אשר נתגלה בשדה הפרחים (Campo dei Fiori) ושייך לפסל היווני אפולוניוס (בנו של נסטור) מהמאה ה-1 לפנה"ס.

למרבה הצער, הרגליים הידיים לא נשמרו, אך הגו נחשב לדוגמה של האנטומיה הגברית. אז למה הפסל הזה כל כך חשוב להיסטוריה של האמנות? הוא בעצם זה שנתן השראה למיכלאנג'לו ליצור דמויות עירומות עבור תקרה של הקפלה הסיסטינית.

האולם העגול

בסמוך נמצא האולם העגול (Sala Rotonda) שמשחזר את צורתו של הפרתנון. רצפתו מרוצפת בפסיפסים רומי מתחילת המאה ה-3 לספירה, שמתאר מפלצות ים וגיבורי אגדות. הוא נתגלה באוטריקולי, עיירה קטנה שבאומבריה (Umbria).

משם גם הביאו עותק של פורוטומת נפטון – יצירתו של פסל ייוני בריסיאד ממאה ה-4 לפנה"ס.

במרכז האולם יש בריכה פורפירית ענקית של נירון ובנישות שמסביב הוצבו פסלים שונים, כאשר המרשים ביותר ביניהם הוא פסלו של הרקולס עשוי ברונזה ממאה ה-2 לפנה"ס.

אולמות מרתקים נוספים במוזיאון פיו קלמנטינו הם גלריית פסלים (Galleria delle Statue) עם פסלה הנפלא של אריאדנה הנרדמת (Arianna Addormentata) שהפך למקור השראה עבור נאוקלאסיקאים רבים.

פסל זה נרכש על ידי האפיפיור יוליוס השני בשנת 1512 עבור גן הפסלים בבלוודרה והוצב ליד המזרקה.

הקליקו כאן לבניית מסלול אישי

עקב הקישוט בצורת נחש על הזרוע, רבים חשבו כי הוא מתאר את קליאופטרה שהתאבדה בעזרת נשיכה של הצפע.

אך בשנת 700 זיהו בדמות זו את אריאדנה, הנסיכה של כרתים ובתו של המלך מינוס, שננטשה ישנה ע"י תזאוס באי נאסו, לאחר שעזרה לו לצאת ממבוך של מינוטאור, והתעוררה לאחר הגעתו של דיוניסוס שבסופו של דבר הפך לבעלה.

כמו כן, כדאי לבקר באולם החיות (Sala degli Animali), בו נמצא אוסף נפלא של פסלים ופסיפסים של חיות, בחדר המסכות (Gabinetto delle Maschere) עם ציורים של מסכות על הקירות ועל הרצפה שהגיע מוילת אדריאנה (Villa Adriana) שבטיבולי.

האולם של הצלב היווני (Sala a Crice Greca) מכיל סרקופגים של הלנה (אמו של הקיסר קונסטנטין) ונכדתו של קונסטנטין.

מוזיאון קיארמונטי

המוזיאון נקרא לכבוד מייסדו פיו השביעי, שנולד בצ'זנה בשם לואיג'י ברנבה קיארמונטי.

המוזיאון מעוצב ומקושט על ידי אנטוניו קאנובה ותופס חלק מהגלריה באורך של 300 מ', שנבנתה על ידי בראמנטה בשנת 1507 לפי הזמנתו של יוליוס השני במטרה לאחד את ארמון האפיפיור עם ארמון בלוודרה.

במוזיאון קיארמונטי ישנו מספר מרשים של פסלים, כולל פרוטומות רבות, אותן רומאים הציבו בתור דיוקנים של אבותיהם. בשאר אולמות הגלריה מוצג אוסף של יותר מ-4000 כיתובים על מצבות (Galleria Lapidaria).

לצערנו, הגלריה סגורה לקהל הרחב ועל מנת לבקר בה, נדרש אישור כניסה מיוחד.

לחצו ותתחילו לבנות את המסלול לאיטליה

בגלריה ישנו מסדרון חדש (Braccio Nuovo) עם רצפה מפוארת, אשר מרופדת בפסיפסים רומיים. במוזיאונים של וותיקן מוצגים גם פסלים רומיים, כגון:

• פסל שיש של אוגוסטוס מפרימה פורטה (Augusto di Prima Porta), המתאר את הקיסר אוגוסטוס, בגובה 2.04 מ', אשר נמצא בביתה של ליוויה דרוסילה;
• אשתו של אוגוסטוס, בשטחה של וילה ליוויה (Villa Livia) שבפרימה פורטה (Prima Porta), לא רחוק מרומא, ומכאן בא השם שלו.

פסל אופייני נוסף במוזיאונים של וותיקן הוא נילוס האלגורי– אלוהי הנהר המצרי, המתואר כאיש המזוקן ששוכב על צידו, כאשר הוא נשען על הספינקס. לרגליו שוכן תנין ובידיו הוא מחזיק סל עם תבואה – הסמל לפוריות של האדמה בעמק הנילוס שהיא התוצאה של גואת הנהר.

16 ילדים שמשחקים עליו מסמלים את 16 אמות – הגובה האידיאלי של עליית מפלס פני המים, אשר מספק את הקציר הטוב ביותר.

כמו כן, המלאכים הקטנים מסמלים את המצריים, שהם ילדי הנילוס, והציוויליזציה הגדולה, המיוצגת באמצעות דמותו של ספינקס, אשר נולדה רק בזכות קיומו של הנהר הזה. האנשת נהרות ע"י הפסלים האלכסנדריים אומצה מאוחר יותר ברומא העתיקה.

מוזיאון גריגוריאני חילוני

גם במוזיאון הגרגוריאני החילוני (Museo Gregoriano Profano) ישנו אוסף רב ערך של פסלים רומיים ויוונים. הוא נוסד בשנת 1844 על ידי גרגורי ה-16 וכיום מוצגים בו פסלים, סרקופגים, ותבליטים, שרובם מתוארכים לתקופה של האימפריה הרומית (המאה ה-1-2 לפנה"ס).

האטרקציה המרכזית של המוזיאון הינה הפסלים של אתונה ומרס, העותק של המקור מברונזה ממאה ה-5 לפנה"ס שנוצרו ע"י הפסל היווני מירון. כמו כן, מומלץ לראות את פסיפסים במרחצאות קראקלה (Terme di Caracalla) וחורבות של הפרתנון.

המוזאון הגרגוריאני לאגיפטולוגיה

מוזיאונים של וותיקן עם תערוכות בנושא מצרים העתיקה נוסדו בגלל ההתעניינות של גרגור ה-16 במצרים ואגיפטולוגיה.

בתשעה אולמות של המוזיאון תוכלו לראות:

• אוסף של לוחות האבן והירוגליפים משנת 2500 לפנה"ס;
• עותקים רומיים של פסלים מצריים ממאה ה-2 לפנה"ס;
• וגם מומיות וסרקופגים, המתוארכים לשנת 1000 לפנה"ס, אשר נתגלו בנקרופוליס דיר אל-בחארי (Deir el-Bahri) שבתבאי (Tebe).

כמו כן, כדאי לראות את פסלי האלים המיצריים. העניין של גרגורי ה-16 ושל אפיפיורים אחרים במצרים קשור ישירות לתפקיד של המדינה הזאת בכתבי הקודש.

תשעה אולמות מסודרים בצורת חצי עיגול ויוצאים למרפסת "זרעי אצטרובלים" ("Nicchione della Pigna"), בה מוצבים הפסלים. שני אולמות האחרונים מוקדשים לתערוכות של מסופוטמיה ופלשתינה של היום.

גלריית האמנות של וותיקן

גלריית אמנות של הוותיקן ( "Pinacoteca Vaticana") היא מוזיאון חדש יחסית שנפתח בשנת 1932 על ידי פיוס ה-11. ב-16 אולמות מוצגים ציורים מהמאה ה-12-19. רובם הם יצירות של אמנים איטלקיים, אך ישנם גם עבודות של אמנים ממדינות אחרות.

למשל, אולם שלם מוקדש ליצירותיו של האמן האוסטרי פטר מנצל. אחת היצירות היותר מפורסמות שלו היא "הטריפטיכון הסטפני" (Trittico Stefaneschi).

כמו כן ישנו גם אולם שמוקדש לרפאל, בו נמצאים שטיחי קיר של פיטר ואן אלסט מפלמנדיה, אותם הוא יצר על פי הסקיצות של רפאל ותלמידיו.

סקיצות אלה נמצאות כיום במוזיאון ויקטוריה ואלברט (Victoria&Albert Museum) בלונדון. בין יצירותיו הנפלאות של רפאל כדאי לציין את "הכתרת מריה בגן עדן" (L’Incoronazione della Vergine) שהוא צייר בגיל 19 בלבד.

כמו כן, מומלץ לראות את:

• "סן ג'ירולמו" (San Girolamo) של דה וינצ'י (1480);
• "מדונה פרארי" (Madonna dei Frari) של טיציאן (1535);
• "מנוחה בעת הבריחה למצרים" (Riposo durante la fuga in Egitto) של פדריקו ברוצ' (1573);
• "הורדה מן הצלב" (Deposizione) של קאראווג'ו (1603).

ספריית הוותיקן

ספרייה של וותיקן (Bibliotheca Apostolica Vaticana) נוסדה בשנת 1450 על ידי האפיפיור ניקולאס החמישי. בתקופה הזאת היו בה 340 ספרים בלבד. כיום היא אחת הספריות הגדולות והמכובדות ביותר בעולם.

במדפים שלה נמצאים יותר מחצי מיליון ספרים ו-60,000 כתבי יד.

דוגמאות של ספרים בעלי ערך רב ניתן לראות בסלון סיסטני – האולם המפואר באורך 80 מ' וברוחב 15 מ', עם קירות מצוירים ומנורות צבעוניות, אשר נבנה בשנת 1588 ע"י דומניקו פונטנה עם קירות מצוירים ומנורות צבעוניות.

הקליקו כאן לבניית מסלול אישי

בתוך הספרייה נמצאים גם מספר מוזיאונים של וותיקן, כגון מוזיאון חילוני ומוזיאון הקודש. במוזיאון הקודש מוצגים שרידים נוצריים עתיקים, אשר נתגלו בקטקומבות הרומיות: קערות ופריטים נוספים עשויים מחומרים יוקרתיים, כגון שנהב או תזגיג מתקופת ימי הביניים.

לאחרונה, דווח כי החברה היפנית Ntt Data החליטה להמיר 82 אלף טקסטים למסמכים דיגיטליים, בין היתר את:

• התנ"ך האורביני;
• הקומדיה האלוהית עם האיורים של בוטיצ'לי;
• איליאדה בשפה יוונית עם תרגום ללטינית ממאה ה-15.

מוזיאון להיסטוריה של וותיקן

המוזיאון להיסטוריה של וותיקןן (Museo Storico Vaticano) מספר על ההיסטוריה המיוחדת והמרדנית של וותיקן.

הוא נוסד בשנת 1973 על ידי האפיפיור פאולוס השישי ובהתחלה היה ממוקם בסמוך לגלריית אמנות של וותיקן, אך בשנת 1991 הועבר לארמון הלטראנו, ליד הכניסה האחורית של הבזיליקת סנט ג'ובאני (basilica di San Giovanni) שבלטראנו (Laterano).

במוזיאונים של וותיקן נמצא:

• אוסף כלי נשק ומדים של הצבא האפיפיורי;
• דיוקנאות של האפיפיורים וגם מה שנקרא "פופ-מובילים";
• כרכרות ורכבים של מנהיגי הכנסייה.

יש תוכניות להעביר את המוזיאון בחזרה לוותיקן. כיום ניתן לבקר בו רק אם מזמינים מראש סיור קבוצתי מודרך.

מתחם מוזיאוני של הוותיקן

לאחר ביקור במוזיאונים, נדבר על מתחם מוזיאוני עצמו, אשר נבנה בין המאה ה-12 למאה ה-19 ולאחר מכן שימש כמקום המגורים המרכזי של אפיפיורים שעד היום משתמשים בחלק מן האולמות שלו.

כיום האפיפיור הוא דמות רוחנית יותר בניגוד לזמנים שלפני איחוד איטליה, כאשר הוא היה גם ראש הממלכה החילונית, והמתחם בוותיקן שיקף את חשיבותו.

אפיפיורים הזמינו את האדריכלים והאמנים הטובים ביותר לעצב את ארמונותיהם, לכן בהחלט שווה לראות את התוצאה.

חצרות וגלריות של המתחם המוזיאוני

המתחם המוזיאוני מורכב משני ארמונות:

• ארמון בלוודרה (Belvedere) בחלקו הצפוני, שנבנה בסוף המאה ה-15;
• ארמון אפוסטולי (Palazzo Apostolico) בחלקו הדרומי, בסמוך לבזיליקה של פטרוס הקדוש (Basilica di Pietro), אשר נחשב למקום מגוריו הראשי של אפיפיורים מאז העברתו מאבניון בשנת 1377.

הארמון הנוכחי נבנה באמצע המאה ה-15 והחליף את הבניין הקודם ממאה ה-5. בתחילת המאה ה-16 ברמנטה חיבר בין ארמונות באמצעות שני אגפים ארוכים, מה שיצר חצר גדולה – חצר בלוודרה.

בשנות 1585-1590 אגף נוסף, בו נמצאת הספרייה, חילק את החצר לשניים:

• החצר התחתונה נקראת "החצר של בלוודרה" (Cortile del Belvedere);
• והחצר העליונה ידועה בשם "חצר האצטרובל" (Cortile della Pigna).

בניית אגף חדש בשנת 1820 יצרה חצר קטנה נוספת במרכז שנקרא "חצר הספריה". היא, כמו גם חצר בלוודרה, סגורה למבקרים, אך כל האורחים באים להינות מחצר האצטרובל המפוארת.

האצטרובל הוא מערכת מתוכמת של מזרקות עתיקות, אשר נתגלתה לא רחוק מפרתנון, ליד מרחצאות אגריפה שכנראה היו שייכות לבית מקדש של האלה איזיס. 

המים זרמו דרך מדרגות ובצדדים הוצבו שני טווסים מברונזה. המזרקה האוריגינלית נמצאת כיום באגף החדש.

באמצע החצר עומד פסל ברונזה חדש בשם "מעגל הסגור בתוך כדור" מאת ארנלדו פומודורו משנת 1990.

אולמות של רפאל

אולמות של רפאל (Stanze di Raffaello) שימשו ע"י יוליוס השני כחדרים פרטיים שלו, מכיוון שהוא לא רצה לגור באותו מקום איפה שהאפיפיור הקודם היה גר (דרך אגב, חדרים אלה נמצאים בדיוק מעל חדרים של בורג'ה).

כאשר ראה את יצירותיו של האדריכל בן ה-25 רפאל סנטי, האפיפיור החליט להפקיד בידיו את עיצוב של מקום מושבו.

החל משנת 1508 התמקד רפאל בעיצוב החדרים האלה, כך ששכח מפרוייקטים אחרים, כגון בזיליקה של פטרוס הקדוש, עליה הוא עבד לאחר מותו של ברמנטה.

בואו לבנות יחד איתי את המסלול שלכם

רפאל נפטר בשנת 1520 מבלי לסיים את עבודתו, כשהיה בן 37 בלבד. העבודה הושלמה ע"י תלמידיו ע"פ הציורים שלו. ציורי קיר אלה נחשבים ליצירות מופת בלתי מעורערות של תקופת רנסנס.

החדר הראשון שמעוצב על ידי רפאל, נקרא האולם של קונסטנטין (Sala di Costantino). העיצוב שלו הושלם ע"י תלמידיו של האמן – ג'וליו רומנו ופרנצ'סקו פני.

הוא מתאר סצנות מחייו של הקיסר הרומי קונסטנטין, שהפך לראשונה את הנצרות לדת רשמית. ציור הקיר "קרב גשר מילביוס" מספר על הקרב בין קונסטנטין למסנציו, כאשר, למרות חסרון מספרי, חייליו של הקיסר קונסטנטין הביסו את צבא מסנציו והטביעו אותו בנהר.

החדר הבא הוא חדר אליאודורו (Stanza di Eliodoro) עם ציורי קיר בנושאים תנ"כיים, כאשר הבולט ביותר ביניהם הוא – "גירוש אליודורו", בו מתואר את האפיפיור יוליוס השני, רפאל עצמו ותלמידו ג'וליו רומנו.

כשרפאל צייר את "פגישת האריה הגדול עם אטילה", יוליוס השני כבר נפטר ויורשו לאו העשירי מופיע בציור הקיר הזה פעמיים: ראשית עם רפאל עצמו בתור קרדינל ולאחר מכן כעוזר – בדומה ללאו הראשון.

לוג'יה של רפאל

האולם של קונסטנטין מחובר ללוג'יה של רפאל (Loggia di Raffaello) באמצעות יצירת מופת נוספת של האמן הגדול. לצערנו, למקום הזה ניתן להיכנס רק באישור מיוחד. לוג'יה מקושטת ב-12 ציורי קיר בנושאים התנ"כיים ומשתרעת לאורך כל ה-65 מטר של האגף המזרחי (רוחבו כ-4 מטר).

מדרגות לולייניות

לפני שאתם יוצאים מהמתחם המוזיאוני, אל תפספסו הזדמנות להינות מהמדרכות המפורסמות ביותר בעולם.

הן נבנו בשנת 1932 על ידי ג'וזפה מומו בצורת ספירליה כפולה, כאשר צד אחד שלה מוביל למעלה והשני למטה. עבודת אומנות נפלאה, המקושטת בסמלים של אפיפיור.

סרטון קטן מהמם המציג את היופי של המוזיאונים בוותיקן